מודיעין מכבים רעות

מגדל המנורה 10

0523542985

התקשרו אלי..

לטייל עם אלתרמן בתל אביב הרומנטית

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בטיול הזה נלך, אוחזים יד ביד, בתל אביב הרומנטית.
ומי רומנטי יותר מנתן אלתרמן , יליד פולין שהפך למאהבה הגדול של תל אביב, ועלי מוהר, שהטור שלו בעיתון "העיר", צייר, מדי שבוע עיר רומנטית, כשזיכרונות הילדות והנערות שלו שזורים בטוריו שהפכו לספרים יקרי מציאות. לפחות עבורי, כחובב אדוק של נתן אלתרמן ועלי מוהר.
אנו נלך, משעות הבוקר המוקדמות, משוק הכרמל וסביבתו לעבר שדרות רוטשילד, השדרות היפיפיות, הבולבאר הפריזאי כביכול, שהוקם בוואדי שנמתח מרחוב הרצל מזרחה. כן, יצרו את השדרות כחיקוי לבולבאר של פריס, וכדי להסתיר את הוואדי שמולא בחול.
הנה מה שכותב נתן אלתרמן – השכם בבוקר בבוקר – בשירו בוקר בהיר (אני קורא לו :בוקר בעיר) שאפשר לקרוא אותו על כוס קפה השכם בבוקר.
פה האור עוד עירום וצעיר/בצלצול ובצחוק/גם סיפנו נרגם/בעפעוף חלוניה ניצבת העיר/מול גיאות הימים וחגם//
מטעמים של שמירה על זכויות יוצרים נביא כאן רק שורות מעטות, מייצגות, תרצו – תקראו לשורות הללו : טעימות, מתאבן, לטייל בתל אביב הרומנטית.
אפשר לקרוא שורות שאביא כאן בכל סימטה או רחוב בתל אביב אבל צריך לזכור – ברקע, חייבים לומר – כי מדובר בימי המנדט הבריטי, אז השורות הללו נכתבו והיום ההמולה גדולה הרבה יותר, והרומנטיקה אולי לא מה שהייתה.
בחרנו להתחיל את טיולנו בכיכר מגן דוד אדום, על רחוב אלנבי פינת שוק הכרמל, על מנת ללכת לשדרות רוטשילד.
וכאן אולי כדאי לפתוח בשירו של אלתרמן "השוק" שבו הוא כותב :
ריחות דגים מדגדגים בחוטם/פיגרי פירות פורחים בשלוליות הביב/ברפש ובאור, בירק ובאודם/שוצפים קוצפים, קופצים שווקיך תל אביב//
הגשם טופף לו על המטריה שלנו בואכה לב שוק הכרמל ואנו קוראים :
באור ובגשם העיר מסורקת/היפה באמת היא תמיד ביישנית/אלך נא היום, עם בתי הצוחקת/בין כל הדברים שנולדו שנית//
(אלתרמן, שדרות בגשם)
עלי מוהר, מעריץ גדול של אלתרמן, כתב :
היו שטענו נגד אלתרמן, כי תל אביב שלו אינה תל אביב הממשית, ש"העיר" שלו היא בדויה, מיתית, ש"הרחוב" שלו הוא כל הרחובות, אולי אפילו תמציתה הברזלית העזה והשוצפת של הרחוביות, ולאו דווקא הרחוב התל אביבי המוכר. זאת למרות שקמים פה ושם, אור וקיץ, וסימני הכר מקומיים אחרים ששילב בשיריו
(עלי מוהר, סרנדה תל אביב, ספר צילומים שלו ושל אלכס ליבק )
והנה אנו מול שוק הכרמל ואולי אלתרמן התכוון לשוק זה כשכתב בשירו "יום השוק" :
"אצא אל השוק המפשיל שרוולים/אלך מתנודד בין צבעיו הדולקים/סחרחר מיינו, מראשו בשמיים/מאש הקללות של מוכרות הדגים/
….
הנה כך בבלורית השפוכה על מצחו/ על גבעות תפוחיו הגבוהות/ מתנפח השוק מחמה ומצחוק/מתופף על ליבו בשאגה ושבועות//
וכשנכנסים אל השוק נשמעים הצעקות של התגרנים :
– ינעל העולם
– איזה אמא קמצנית לא קונה לילד…
– ילד שלא בוכה לא גודל
מי שמכיר את שירתו המוקדמת של אלתרמן, מהטור שהיה לו עוד בעיתון "הארץ" ונשא את השם "רגעים" זוכר בוודאי כי מדובר במשורר שגדל עם העיר שאליה הגיע כנער, אחר כך הפליג לצרפת ללמוד, וכששב העיר הייתה בהליכי בנייה ושיפוץ.
וכעת אפשר להבין את מילותיו :
"כאשר תרגעי וחומות כי תחגרי/ מי יזכור איך נגע בליבך העירום? / פה גבהו הבתים כנאומי קטגורים/ פה הובל הברזל של סדן וגרדום//
(אלתרמן, יום הרחוב )
בקצה רחוב המלך ג'ורג' עומד עד היום עץ השקמה, סמלה של תל אביב הקטנה והגדולה, ורק מעטים כמוהו נותרו בעיר. אצל אלתרמן הם חיים כסמלי העיר.
"הלילה תימר והתמיה ויהס/את כל השווקים מניעי הבובות/רועם ושוקע השקט היה אז/ירח קיטר בשקמים צהובות/
העיר, כדחליל, נשארה בלי יוניה/מול אופק נכרי וקרוב כשואה/עבר עטלף וטפח על עיניה/ חמקה על כתף לטאה//
(אלתרמן, ליל שרב)
ואולי אלתרמן הרומנטיקן כתב דווקא על עירו את המילים הבאות :
נשבעתי, עיני, כי נשוב ונראנה, כי נוסיף לקולה לתמוה/ישנן יפות ממנה/אך אין יפה כמוה//בעבור הברק את עציו להכיר/הוארו במראות/כוחה וצלצולה—/ רציתי כי תחשוב שאני בהיר/וידי טהורות ודעתי צלולה// רציתי לה לומר שאני מין גדי/ ומגע אצבעה בצמרי הצית חג / בענן מרחקים של פסיעה מנגדי/ שתפשיל צווארה ותצחק ותצחק—// ובחוץ/ השדרות/בנשימה נטולה/מלאו אושר, טפחו, ביקשו סעד/ והסתו והסתו נשא שיר תהילה/ לעירו הלובשת סער//
במיטב השירה הוא מתבונן על מראות של אביב וחורף וסתו וקיץ .
וכשהאביב מגיע הלב מתרונן, והתבוננו על השוק ההומה וההמולה והוא כותב :
ומסתחרר הכל/ומחול עיני פראי/ואין הפה יכול…/הה אם טוב ראי//
הה אם טובה ראי…./בובה/סוסים בראי יונים על ארובה!/ עירי, שלי, עירי//
(נתן אלתרמן , אביב למזכרת )
עיניו של אלתרמן מיישירות מבט אל הנערות שחולפות בשוק.
הערב מתעוור/ואת רק בת עשרים/חינך בשוק גובר/לבכי המשוררים// הרוח קם ויחי/ברק בעיר לוחך/הלא אם לא תלכי/לעד לא נשלחך//
(נתן אלתרמן , ערב של שוק )
אנו עוברים בשוק, אוכלים ושותים, וכשההמולה עולה על גדותיה אנו שבים, דרך רחוב נחלת בנימין היפיפה והרומנטי, אל עבר רחוב אלנבי.
בדרך אנו יכולים לשמוע קולות של מוכרי זיתים וגבינות ( אלתרמן אהב את שוק פלורנטין, שם התגורר אהובתו צילה בינדר, בילדותה ונערותה, ועל השוק הזה הוא כתב את ההצגה "חגיגת קיץ" )
וכך זה נשמע אצל אלתרמן :
פרוור צועק, צוען, פתוח/ פרוור מפליא העוויות/מצהיל סוסים,משיב מפוח/ושר מבטן חביות//פרוור הדג ועוף המים/וצלי האש והקלי/גדוש יומך לי מיומיים/טוב נמשלך לי ממשלים//מעבריתך המתחנחנת/ומפסוקיך הדקים/ירחב ליבן של בנות החמד ויסמרו המדקדקים/אתה ולא כתבי החודש/ולא שירנו הצמוק/זורע את לשון הקודש/את הכמון והצימוק//
מכירים את חנות התבלינים בפינת רחוב אלנבי ונחלת בנימין סמוך לכיכר מגן דוד אדום ? הנה לכם : הכמון והצימוק…
יש לעיתים שהעיניים בתל אביב הולכים אחרי נערה יפה. כך בלי משים.
הן פרומות שער, יפיפיות, ואלתרמן שר להן שיר הלל.
בחוץ יגולגל, בחוצות ידרך/ופתאם ינקשו עקביך…/ וזמנים ינקפו, אך אני עוד אראך / עוד אביט ואראה את מראיך/ עם הסתו הרודף את רפרוף סודרך/ וגשמיו התופסים בכתפיך//
(נתן אלתרמן/ ערב רחוק )
וכתמיד, אלתרמן, מעריץ גדול של פרנסואה ויון, אותו משורר פרחחי, מכליל בתזמורת השירית שלו הלך או אורח שנמצא ברקע או בחזית ומתבונן על תל אביב שלו.
עירי תל אביב , הן רק את היודעת / עד מה עליזה וטובה ויפה את! / הביטי – אפילו גם הוא, האורח / מרגיש את עצמו כחליל בתזמורת ! / גם הוא מתאהב באורך הזורח / בשטף גילך הסואן בסחרחורת //
(נתן אלתרמן, אורח )
וכדי לסיים , והאמינו לי שיש עוד ועוד שורות זהב של אלתרמן על הדרך מאלנבי לשדרות רוטשילד, שימו קצת מוסיקה וקיראו קצת ממילותיו של נתן אלתרמן בשירו "דצמבר".
וכך הוא כותב :

ריח ים ורוח סתיו
ומיץ של תפוחי זהב
ומין סגריר מתוק חמוץ
מושך מבית אלי חוץ
ללכת לכת ולנשום
אויר שקיעות כחול אדום
ללכת לכת ולנשום
אויר שקיעות כחול אדום.

אויר שקיעות, ניחוח דק,
הגשם זה עתה נפסק.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.

הפנסים חוורי פנים,
כחולות עיני העננים
ומשהו מוזר כזה
לוחץ דומם על החזה,
לוחץ, קורע ודורש,
הלב רוצה להתעטש.
לוחץ, קורע ודורש,
הלב רוצה להתעטש.

אויר שקיעות, ניחוח דק…

דצמבר חודש מקוטר
ריחות תפוח ומטר,
אתה נותן כוחות גנוזים
להרוגי התמוזים,
אתה יודע להשיב
מעט אביב לתל אביב.
אתה יודע להשיב
מעט אביב לתל אביב.

נתן רועי

נתן רועי

השאר תגובה

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשם לעדכונים מהבלוג שלי

בחר רשימה(ות) תפוצה:

קצת עלי..

רועי הוא בוגר האוניברסיטה הפתוחה במדעי הרוח והחברה, מוסמך בהצטיינות במחשבת ישראל במכון שכטר בירושלים ובעל תואר LLB במשפטים ממכללת שערי משפט בהוד השרון.

רועי החל את דרכו כעיתונאי בשנת 1979 במקביל ללימודיו האקדמיים. היה ממייסדי המגזינים "יומן השבוע" "רחוב ראשי" (רשת מקומונים) ו"עולם האישה" ובמקביל עבד בעיתונים בישראל ומחוצה לה.

בשנים 1991 – 1993 היה דובר ההסתדרות הכללית.

פוסטים אחרונים

עקוב אחרי ברשתות

הירשם לעדכוני בלוג

בחר רשימה(ות) תפוצה:

הרשמו לעדכונים

בחר רשימה(ות) תפוצה: