נאומים, בעיקר נאומים קלאסיים, היו, מאז ומעולם, מקור השראה שלי לכתיבת נאומים.
מאז קראתי את הנאומים הגדולים שהגיעו לידי ולאחר מכן , לאחר המפגש עם ספרו הנפלא של פרופסור נתן שפיגל (זוכה פרס ישראל), אמנות השכנוע, למדתי לכתוב נאומים בעלי תכונה אחת : קריאה לעשות מעשה. מי שמצליח לרגש יכול לגרום לבצע, לעשות מעשה.
שימו לב לקטע הנאום של ווינסטון צ'רצ'יל, "נלחם בחופים" (חלקתי אותו לשני חלקים- מספר 1 : יצירת הריגוש 2. הודעה על מעשה ) :
- אם גם חלקים גדולים של אירופה והרבה מדינות ותיקות ומהוללות נפלו או תיפולנה תחת שלטון הגסטפו וכל המנגנון המשוקץ של השלטון הנאצי, אנחנו לא נירתע ולא נכזיב. אנחנו נמשיך עד הסוף.
- אנחנו נילחם בצרפת, נילחם בים ובאוקיינוס, נילחם בבטחה גוברת ובכוח גובר באוויר; אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר אשר יהיה. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע.
המקור באנגלית
וינסטון צ'רצ'יל, מלחמת העולם השנייה, הוצאת עם הספר, 1956, תרגום אהרן אמיר, עמ' 103
וכדאי להתבונן גם באתר של וינסטון צ'צרצ'יל וחבורת מעריציו
@https://winstonchurchill.org/resources/speeches/1940-the-finest-hour/we-shall-never-surrender/
