לאן נעלם יהודה המקבי? ואיפה לחפש אותו ערב חנוכה?
המסע שלנו בעקבות יהודה המקבי מתחיל בציפייה דרוכה לאתר את יהודה המקבי והוא מסתיים עם תקווה מה. לא יותר מזה. על הדרך תוכלו לאתר המון המון סימני שאלה וגם עבודה זרה ופגניזם.
נתחיל עם מעט מידע על יהודה המקבי וכמה פרטים אודות קברו של האיש שהרים את נס המרד, לפני למעלה מאלפיים ומאתיים שנים, בעצת אביו – מתתיהו החשמונאי, במודיעין.
כך נכתב על האבא מתתיה:
"ובימים ההם קם מתתיה , בן יוחנן, בן שמעון, כוהן מבני יהויריב, מירושלים, וישב במודיעין"
(ספר מקבים א' , מבוא ותרגום של פרופ' אוריאל רפפורט)
כל הפרשנים מאוחדים בדעה שהוא היה כהן מכובד באחת ממשמרות הכהונה, שהיו מוצבות בבית המקדש לפרק זמן מסוים, ואז שב לכפרו, מודיעין.
ואז עולה השאלה המעניינת מי היא אותה משמרת כהונה ?
אם כן, מאחר ומדובר בימי הבית השני יש לבדוק מתי הגיעה המשמרת הזאת לארץ ישראל מגולת בבל. מתברר שהמשמרת עלתה לארץ ישראל בגל השני של העולים והתיישבה בשטחי ארץ ישראל. מן המקורות המאוחרים היא מצטיירת כמשמרת יוצאת דופן. הדעות סותרות : יש המלמדים עליה זכות ואחרים שמותחים עליה ביקורת.
כך או כך, ליהודה, בנו של מתתיהו, נדבק כינוי "מקבי". הכינוי הזה אינו ברור : האם מדובר במי שמנפץ במקבת את ראשי מתנגדיו או שמא הוא דומה למקבת מבחינה פיזיונומית
(אוריאל רפופורט, ע" 124 )
ואז מובאת בספר מקבים א' הסצינה שבמהלכה בני משפחת מתתיהו מתנפלים על כהן הדת ההלניסטי-יהודי והורגים אותו בעת שהם מבצעים ריטואל דתי נוראי : שחיטת יהודי.
אחד היהודים עמד לקיים את הטקס וספר מקבים א' מתאר מה קורה :
"ויאמר מתתיה : חלילה לנו לעזוב חוק ומשפטים. לא נשמע לדברי המלך לסור מעבודתנו ימין ושמאל. וכאשר סיים לדבר את הדברים האלה ניגש איש יהודי, לעיני כל, להקריב על הבמה במודיעין כפקודת המלך. וירא מתתיה ויקנא , ויזועו כליותיו ותעלה חמתו כמשפט, וירוץ וישחטהו על הבמה. ואת איש המלך הכופה לזבוח הרג בזמן ההוא ואת הבמה הרס. ויקנא מתתיהו לתורה, כאשר עשה פנחס לזמרי בן שלום. ויקרא מתתיה בעיר בקול גדול לאמור : כל המקנא לתורה והעומד בברית יצא אחרי"
(מקבים א', ע"מ126 – 127 )
מחזה מחריד פותח את המרד.
כך מתחיל המרד במודיעין.
כעת, אנו מנסים לבנות לעצמנו את המסלול של המקבים מיום שבו גמלה דעתם להתנגד לריטואל ועד למות יהודה המקבי.
אנו מנסים ליצור מסלול טיול לחנוכה, או לכל תאריך שתבחרו, במידה ואתם מתעניינים במקבים.
רשות העתיקות מציינת בהודעה מטעמה שמופיעה באתר הרשות כי מיתוס המקבים, איתור מודיעין העתיקה (מקום מושבם של המקבים והמקום שבו פרץ המרד נגד היוונים בשנת 167 לפסה"נ), ובפרט אחוזת הקבר שבה נטמנו, משכו לאזור את חוקרי ארץ ישראל הראשונים במאה הי"ט.
לנגד עיניהם עמד תיאור הקבר המפורט המופיע בספר מקבים א (יג, כז–ל) ובכתביו של ההיסטוריון היהודי בן המאה הא' לסה"נ, יוסף בן מתתיהו, בספר קדמוניות היהודים (יג, 211–213).
אבות הכנסייה אאוסביוס והירונימוס מתארים אף הם את מודיעין ואת מצבת הקבר. הקבר נזכר אף במפת מידבא מן המאה הו' לסה"נ.
מן הכתובים עולה כי מודיעין שכנה סמוך ללוד (דיוספוליס) על הדרך הראשית העולה מן השפלה לירושלים.
אז איך מתחילים לייצר מסלול בעקבות יהודה המקבי ? ולאן הוא נעלם ? האיש שהפך לאגדה, שהמלחין גיאורג פרידריך הנדל הקדיש לו יצירה מרשימה מאד, ציירים ציירוהו, והוא נעלם.
אנו ננסה לאתרו .
נקודה ראשונה: פירמידות של הקק"ל
חפירות שנערכו על ידי המשלחת הבריטית לארץ ישראל העותמנית ( PEF ) זיהתה, בסוף המאה התשע עשרה ( 1877 ), את הכפר מודיעין עם הכפר מידיה שנמצא היום באזור שבשליטת הרשות הפלשתינית.
לשם אי אפשר ואסור להגיע וגם אין וודאות שזה אכן הכפר.
היכן אם כן חיו המקבים ונקברו?
על פי יוסיפוס פלביוס ( יוסף בן מתתיהו ) קברי המקבים נבנו בסמוך לכפרם והם היו בצורת פירמידות .
אם תחליטו לראות את הקברים עליכם לנסוע ליער בן שמן. כשתעלו על כביש 443 לכיוון מזרח שימו לב לפנייה שמאלה, אל עבר חלקו הצפוני של יער בן שמן, ממערב לישוב הקהילתי שילת.
המכונית תוביל אתכם למה שזכה לכינוי קברי המקבים במודיעין. מה תוכלו לראות? תראו אבנים ענקיות שהינן המכסים של קברים אבל אין הם קברים מימי המקבים. הזיהוי הארכיאולוגי מדבר על תקופה מאוחרת הרבה יותר. אולי אף לתקופה הביזנטית ( תקופת המשנה והתלמוד) , התקופה הרומית.
על הגבעה לכיוון מערב עומדת אנדרטה ולידה פירמידות שמנציחות כביכול את קברי המקבים זאת אף שברור שאין אלה קברי המקבים. זוהי אנדרטת קק"ל שעומדת ברחבה של זכרון לזכר הנופלים במלחמת העצמאות.
איך אם כן הגענו לכאן ?
סיפור העם הידוע בהקשר זה הוא הסיפור על תלמידי הגמנסיה העברית הרצליה שיצאו במחצית הראשונה של המאה העשרים לטיול ממזרח לתל אביב . הם הלכו והלכו … ואז כמה רועים בדואים שרעו צאנם בסביבה אמרו להם כי אלה "קובור אל יהוד" (קברי יהודים) והשתרשה מסורת חדשה כי אלה קברי המקבים.
כלומר האתר שקרוי בשם : קברי המקבים אינו הכפר מודיעין ואינו הקברים של המקבים.
ברשות העתיקות סבורים כי הבעיה העיקרית בחיפוש הכפר או הקברים היא שבאזור הישוב מודיעין של היום יש, כמעט בכל גבעה, שרידי כפר יהודי מימי בית שני ומרבית האתרים הללו לא נחפרו.
זאת ועוד, הקברים שלפנינו הם קברי נוצרים שחיו באזור זה בתקופה הביזנטית.
אז היכן יכולים להיות אתרים שבהם התגוררו המקבים? איך נראה דגם של כפר חשמונאי ? אולי מקבי ?
נקודה שנייה : קבר מתתיהו – כהן גדול
אם תצאו ממה שקרוי קברי המקבים ותפנו בדרך העפר לכיוון צפון תגיעו למבנה שדומה לקברי שיח שפרושים בכל רחבי מטה יהודה. הוא קרוי חורבת גרדי על שמו של יוחנן הגרדי, בנו של מתתיה, או קבר שיח ערבאווי.
כשתכנסו לתוך המבנה עצמו, כקילומטר על דרך כורכר לכיוון צפון, תגלו קבר שיח שקרוי על שמו של השיח ערבאווי. אין הרבה מידע על שיח ערבאווי. הקבר צופה, לכיוון הכפר אל מידיה, אך קשה לראות את הכפר כיון שהאזור לכיוון צפון מוקף עצי מחטים.
מי שמחפש פרטים על השיח' לא יגלה . יש חרדים שסברו שזה קברו של מתתיהו – אביהם של החשמונאים והאיש שהרים את נס המרד כששחט את היהודי שקרב למזבח במודיעין וניסה לקיים ריטואל פגאני, כפי שמתאר ספר המקבים.
על המצבה שהוצבה כאן נרשם כי מדובר בקברו של מתתיהו . ויש מי שעולים לכאן לרגל ומתפללים.
ארכיאולוג מחוז ירושלים, עמית ראם, חפר באזור הזה, שהינו אזור פעילותו הארכיאולוגית של החוקר הצרפתי בן המאה התשע עשרה, ויקטור גרן ואחרים.
ממצאיו נוסחו כך :
"יש לציין כי בקרב חוקרי העת החדשה מקובל לזהות בחורבת הגרדי את מקום אחוזת הקבר של המקבים או לפחות את ציון הקבר בתקופה הביזנטית, אך קביעה זו היא משאת נפש הנסמכת על עדויות נסיבתיות ולא על ממצאים ארכיאולוגיים ברורים".
מה אפשר לומר אחרי מילים אלה ? אולי לומר שבעתיד ימצאו , אנו מקווים, תקציבים להמשיך ולחפור כדי למצוא את הקבר של משפחת החשמונאים , אותן פירמידות, את כפרם. ועוד : שתוסר החרפה ששמה "קבר מתתיהו".
מי שיתבונן היטב על הכניסה אל קבר השיח יוכל לראות שרידי שלט שעליו נרשם "משלט 219", וכאן התנהל במלחמת העצמאות קרב כושל שבו נהרגו 23 חיילי צה"ל ונפצעו 51.
קיראו שוב : מצד ימין לקבר השיח עמדה אנדרטה של 23 חללי צה"ל שנפלו במלחמת העצמאות שהושחתה לגמרי על ידי חרדים שהקימו במקום מצבה של קבר מתתיהו כביכול.
אם כן, עד כה מה היה לנו ?
קברים שאינם קברי המקבים ( קובור אל יהוד, בעגת רועי הצאן ), קבר שיח' שנושא את שמו של יוחנן הגרדי, בנו של מתתיה, שאינו קבר . ומתי נמצא , בכל זאת, משהו שיזכיר את החשמונאים? אם לא למצוא את קברי המקבים או את טביעות האצבע שלהם, לפחות לאתר כפר שנבנה באזור בתקופתם ואולי מהווה הזדמנות להכיר את החיים של החשמונאים.
נקודה שלישית : חרבת אום אל עומדן
(מפה של רשות העתיקות)
בכביש שמוביל ממודיעין , לכיוון צפון מזרח, לעבר פארק קנדה , אנו עוברים ליד חרבת אום אל עומדן, שנחשפה על די הארכיאולוגים וקסלר-בדולח ואון.
בחודש יולי 2013 נערכה חפירה בתוך אולם בית הכנסת העתיק מימי בית שני בעת שהחלו להקים סככת קירוי לבית הכנסת שנחשף כאן. אולם בית הכנסת נתגלה בחפירות הצלה שנערכו בשנים 2001-2002 .שלושה שלבי התפתחות עיקרים נתגלו בבית הכנסת.
הארכיאולוגים ציינו בדוח של רשות העתיקות כי נבנה כאן אולם מוקף ספסלים מארבעה עברים ולאורכו שני טורים של ארבעה עמודים לנשיאת התקרה. כמו בתי הכנסת בקרית ספר, הרודיון, מצדה, גמלא ומגדל.מתחת לבית הכנסת מהתקופה החשמונאית נחשף אולם הלניסטי קדום מהתקופה הסלווקית (המאה הב' לפסה"נ) שהיא תקופת יהודה המקבי.
אנשי רשות העתיקות שפרסמו דו"ח על החפירה מציינים כי לאורך תקופות אלה התקיימה חצר גדולה ממזרח למבנה, והכניסה לתוך המבנה הציבורי הייתה תמיד מתוך חצר זו. בשלב הקדום ביותר הוביל פרוזדור צר מהחצר לעבר פתח הכניסה שנקבע בקיר המערבי של האולם, ומהתקופה החשמונאית ואילך הועתקה הכניסה לקיר המזרחי של האולם, והכניסה הראשית לתוך אולם בית הכנסת הייתה מהחצר.
הארכיאולוגים מדווחים על ממצאיהם בדו"ח של רשות העתיקות :
"הרצפות באולם ובחצר שממזרח לו וכן בשטח סמטה שמדרום להם נתגלו שישה מטבעות סלווקים מזמנם של אנטיוכוס הג' ואנטיוכוס הד' . אותם לצערי לא ראיתי אלא רק קראתי עליהם בדיווח.
ומה מצאו עוד? שברי כלים המתוארכים לתקופה זו שאותם ראיתי בדיווח של החופרים; ממצאים אלה קובעים את זמן שימושו של האולם.
מי שמכיר את תולדות בתי הכנסת יודע שאין בתי כנסת רבים בתקופת בית המקדש. בית המקדש הוא המקום שאליו עלו לרגל. רק בתי ציבור מעטים היו מרכז התכנסות, בתי כנישתא – בלשון של אז, ללימוד תורה ושיח.
כך או כך, הארכיאולוגים מציינים כי תפקידו של האולם שחשפו ושייך לתקופת הסלווקים אינו ידוע, אך על סמך תוכניתו, שבה חלל מרכזי אחד, נראה שזהו מבנה ציבורי.
חיזוק להשערה זו הוא שבתקופות מאוחרות נבנו מבני ציבור, שהארכיאולוגים הציעו לזהותם כבתי כנסת, הישר מעל האולם ההלניסטי. נראה שתכנית האולם ההלניסטי ומיקומו ביישוב הכתיבו את צורתם הכללית של בתי הכנסת שנבנו מעליו בתקופות מאוחרות יותר.
כלומר סביר להניח שהאתר הזה הוא אתר שהשכבה הקדומה שלו היא מהתקופה הסלווקית, תקופת המקבים, והאתר שימש כמבנה ציבורי, להתכנסות או לשיחות בין האזרחים. אולי אחד מהם היה יהודה המקבי אבל זו רק השערה.
נקודה רביעית : המקום שבו התחולל הקרב במעלה בית חורון
(אביב במבוא חורון)
מתסכל אבל קשה לאתר טביעות רגל , יד , או משהו שקשור ליהודה המקבי.
ברקע תוכלו לנגן את יצירתו הנפלאה של גיאורג פרידריך הנדל "יהודה המקבי", ממנה נלקחה המוסיקה לאחד משירי חנוכה, אבל ספק אם תאתרו חומר כלשהו על פניו, אורחותיו, או כתביו של יהודה המקבי.מתסכל.
אבל איך אנו יודעים שאכן היה מנהיג כזה?
שמו מוזכר בספר מקבים וכן הקרבות שבהם השתתף.
אנו נעלה לנקודת תצפית שצופה לעבר מעלה בית חורון בו התחולל ב 166 לפני הספירה הקרב של יהודה המכבי מול הצבא הסלווקי.
נקודת התצפית מופיעה במפה בשם תצפית ליפקין שחק. זו נקודה שהוקמה על ידי הקרן הקיימת לישראל במקום שצופה על כפרים פלשתיניים. נקודה זו הייתה נקודת יציאה לפעולות של היחידות המיוחדות של חטיבת הצנחנים. מן האתר הזה אפשר לצפות לכיוון צפון ולראות את כביש 443 שחוצה את מעלה בית חורון ממערב למזרח. זו אחת הדרכים העתיקות ביותר לירושלים.
הסלווקים שהגיעו לדכא את מרד החשמונאים נפלו למערב במעלה בית חורון שתקף אותם מהנקודה הגבוהה בעוד הם בנקודת נחיתות במעלה ההר. הקרב הזה נחשב לציון דרך חשוב בבנייה של כוח הגרילה החשמונאי.
הניצחון הוביל להצטרפות לוחמים נוספים לכוח של יהודה המקבי שעמד מול כוח סלווקי שהעסיק בשורותיו גם יהודים שכירים שהיוו כוח לחימה ומודיעין. ליהודה המקבי הייתה שאיפה להרחיב את השליטה שלו בין גופנא שבצפון ועד מצפה, נבי סמואל של היום, בדרום.
אולי אי אפשר לאתר ממצאים חומריים שמצביעים על צעדיו הראשונים של יהודה המקבי, אבל אפשר להתנחם בכמה טקסטים בספר מקבים א' – מאוחר לימי יהודה המקבי, ספרי ההסטוריה של יוסיפוס פלביוס, וספרים נוצריים של אוזביוס בישוף קיסריה והירונימוס- הנוצרים שלא היו מאוהבים ביהדות, שהסתמכו על כתבי יוסיפוס פלביוס.
אולם רוחו של יהודה המקבי עדיין שורה בספרות מיתית מאוחרת וביצירות אמנות מסוגים שונים לרבות מוסיקת ברוק וציורים כמו "נצחונו של יהודה המקבי" של רובנס משנת 1635 או ציוריו של גוסטב דורה. ויש עוד ועוד יצירות שהנציחו את היהודי שקם על האמפריה הסלווקית.
המיתוס נבנה שנה אחר שנה ונירות החנוכה הן שמן על מדורת השבט.
מי שמעוניין להזמין סיור או להצטרף לסיור שאני עורך במקום ביום שלישי הקרוב, ה 30 בנובמבר אחר הצהריים יוכל להזמין כאן